פסק-דין בתיק ת"ק 29908-07-11

בתאריך 3.2.03, ארעה תאונת דרכים בין רכב התובע, הנהוג על ידי בנו ובין רכב הנתבע, הנהוג        על ידו.

אין חולק כי בנו של התובע היה אחראי להתרחשות התאונה וכי התובע שילם לנתבע את הסך של 2,000 ש"ח.

לטענת התובע, היה זה הסכום שאותו דרש הנתבע בגין כל נזקיו.

התובע סבר כי בתשלום הסך הנ"ל יש משום סילוק מלוא הנזקים שנגרמו לנתבע באותה התאונה.

הנתבע טען כי לא כך הוא וכי תשלום הסך של 2,000 ש"ח שולם על ידי התובע רק לצורך כיסוי ההשתתפות העצמית של הנתבע.

בפועל, עפ"י מסמכי הפוליסה שהומצאו לביהמ"ש על ידי הנתבע, עמד שיעור ההשתתפות העצמית של הנתבע על הסך של כ-1,400 ש"ח וזאת בתביעות צד ג' ועל הסך של כ-2,000 ש"ח בביטוח מקיף.

בפועל, בשנת 2007, לאחר שהוטלו עיקולים על חשבון הבנק של התובע בסכומים שהגיעו עד            ל-20,000 ש"ח, הסתבר לתובע, לטענתו, כי חוב זה מתייחס לפסק דין שניתן בשנת 2004 בתביעת שיבוב שהגישה חב' הביטוח של הנתבע כנגדו ושבגינו נפתח תיק ההוצל"פ שבו הוטלו העיקולים.

לטענת התובע, לא קיבל כלל הודעה על ההליכים המתקיימים כנגדו במסגרת התובענה לשיבוב ותיק ההוצל"פ וזאת מחמת שהחליף את כתובת מגוריו.

בשנת 2007, משהסתבר לו עניין פסק הדין שניתן כנגדו, פנה לעו"ד ג'ובראן על מנת שיטפל בעניין וזה הגיע לסיכום עם ב"כ חב' הביטוח בדבר סילוק החוב בתשלומים, עד לסך של 15,000 ש"ח.

עו"ד ג'ובראן העיד בביהמ"ש והסביר את מניעיו לעריכת ההסכם, כנ"ל.

עתה, לאחר כ-6 שנים מאז שנודע לתובע דבר פסק הדין שניתן כנגדו, ולאחר ששילם כבר סך של        כ-7,000 ש"ח, עותר התובע לחייב את הנתבע לשלם לו את הסך של 15,000 ש"ח, שעליו לשלם בתיק ההוצל"פ.

כל זאת, מאחר שסוכם בינו לנתבע, לגירסתו, כי בתשלום הסך של 2,000 ש"ח יהא משום סילוק מלא של כל חובו של התובע לנתבע בגין התאונה.

הנני דוחה את התביעה, בקובעי כי אין לה בסיס.

אם אכן טוען התובע כי לא קיבל את מסמכי כתב התביעה שהוגש כנגדו בתביעת השיבוב ואת פסק הדין שניתן כנגדו - לא היה כל מקום כי יגיע לסיכום עם ב"כ חב' הביטוח של הנתבע בדבר סילוק חובו.

על התובע היה להגיש בקשה מתאימה לביטול פסק הדין שניתן בהעדרו ובהעדר הגנה מטעמו ואם זה היה מתבטל - יכול היה להעלות טענותיו לעניין חובו לנתבע, לגופן ולקבל את החלטתו של ביהמ"ש לעניין זה.

לא ניתן עתה לתקוף, בעקיפין, את פסק הדין הנ"ל על ידי פתיחת דיון בין התובע לנתבע לעניין מהות התשלום ששילם הנתבע לתובע.

יש בכך משום ניסיון לתקיפה עקיפה של פסק הדין שניתן בתביעת חב' הביטוח של הנתבע כנגד התובע, ניסיון שבנסיבות ענייננו, אין לו מקום, מה עוד שחלפו למעלה מ-7 שנים מאז שניתן ועד עתה.

תמוה הוא אף מדוע זה לא בחר התובע לערב בעניין את חב' הביטוח מטעמו, כאשר היה לו, לגירסתו שלו, ביטוח מקיף.

בנסיבות אלה כולן, הנני קובעת כי יש לדחות את התביעה.